זיהום אוויר ביתי: מפגעים ופתרונות
מה גורם לזיהום אוויר בתוך הבית או המשרד בו אנו מבלים את רוב שעות היום? האדריכל דודו רשף סוקר את המפגעים הבריאותיים שמרחפים בביתנו ומציג פתרונות מתאימים לבנייה ירוקה ובריאה
דודו רשף
מה התמונה הראשונה שעולה בראשכם כשאתם שומעים את המילים "זיהום אוויר"? ככל הנראה אתם מיד חושבים על ארובות מפעלים הפולטות ענני עשן או על אגזוזי מכוניות ואוטובוסים שדוחסים את אוויר העיר ברעלים מחניקים. אכן, זיהום האוויר העירוני מקבל כיסוי תקשורתי נרחב ורובנו מודעים לסכנות הבריאותיות שהוא גורם. ייתכן ואתם גם חושבים שאמנם העיר מזוהמת אבל בתוך הבית אפשר לפחות לנשום לרווחה. הרי האוויר המזוהם נשאר בחוץ.
מסתבר שהמציאות הרבה פחות פשוטה מהמשוואה "בחוץ אוויר רע, בבית אוויר נקי". בשנים האחרונות מחקרים מצביעים על העובדה שבמקרים רבים זיהום האוויר בתוך הבית עלול להיות חמור יותר מזיהום האוויר מחוצה לו. לעיתים מקורות הזיהום הביתיים (או המשרדיים) קטלניים יותר מכיוון שזמן השהייה שלנו בתוך מבנים סגורים הוא משמעותית ארוך יותר ביחס לשהייה באוויר הפתוח. ההערכה המקובלת היא שרוב תושבי המערב מבלים בין 80 ל-90 אחוז מזמנם בתוך מבנים, ובמקרים רבים האוויר במבנים אלה מזוהם מבלי שאנחנו מודעים לסכנה הבריאותית שבסביבתנו היומיומית.
תחום הבנייה הירוקה מייחס חשיבות רבה לאיכות האוויר במבנים סגורים. הנושא נקרא באופן כללי INDOOR AIR QUALITY, ובראשי תיבות IAQ, והוא כולל זיהוי בעיות ומתן פתרונות לשיפור איכות האוויר במבנים, כפי שיוצגו בקצרה במאמר זה.
מעובש ועד לכה
זיהום אוויר פנים ביתי (באנגלית: INDOOR AIR POLLUTION, ובראשי תיבות IAP) הוא הגדרה כללית למספר רב של מזהמים טיפוסיים בחללים סגורים. מבדילים בין גורמים כימיקליים, פיזיקליים, או ביולוגיים הנמצאים באוויר שאליו חשופים תושבי הבית. מקורות זיהום האוויר כוללים מרכיבים טבעיים-אורגניים, חומרי ומוצרי בנייה, פריטי ריהוט, וגם תוצרים של פעילות בני אדם.
כעת נסקור את מקורות הזיהום העיקריים לסוגיהם ואת דרכי המניעה המומלצות בתחום הבנייה הירוקה.
1. עובש ואלרגניים
המפגע: עובש נגרם מהצטברות של מים בקירות או בתקרות שנובעת בדרך כלל מדליפה בצנרות המים או לחילופין מתהליך עיבוי (קונדנסציה) הנגרם כאשר אוויר בא במגע עם משטח קר ממנו. על פי רוב, אם הלחות לא מתפזרת תוך 48 שעות, קיים חשש להיווצרות עובש באזור הרטוב.
הנבגים של העובש מתרבים בתוך המשטחים הלחים, מתפזרים באוויר ועשויים לגרום לבעיות בריאותיות שונות. העובש מייצר אלרגניים, גורם לגירוי נשימתי, לגירויים בעור, בעיניים ובריאות. כמו כן הוא עלול לגרות התקפים אסטמטיים.
הפתרון: ניתן לעצור את התפשטות העובש על ידי ייבוש האזורים הרטובים והרחקת אדי המים בעזרת וונטילציה של החלל הסגור. את כתמי העובש יש לנקות ולהסיר על ידי שיוף, ולבסוף למרוח חומר נגד פטריות. יש להקפיד על תקינות צנרות המים ולבחור מראש סוגי צנרת עמידים במיוחד.
ברמה התכנונית, בבית ירוק ניתן לפתור את תופעת העיבוי באמצעות בידוד נכון של קירות ותקרת הבית. יש להתקין בתוך הקיר מחסום אדים משכבה עמידה בפני מים (לדוגמא: פוליאתילן), שימנע מהאדים להגיע לחלקים הקרים בקיר.
2. גז ראדון
המפגע: גז רדיואקטיבי בלתי נראה, חסר ריח או טעם. נוצר מהתפרקות של רדיום 226, ונמצא באדמה בריכוזים שונים. כמו כן הוא מופיע גם בחלק מחומרי הבנייה. זהו גז מסוכן העלול לגרום לסרטן הריאה, ולפי ההערכות מחקריות בארה"ב הוא קוטל 20 אלף איש מדי שנה. החדרים המסוכנים ביותר הם החדרים הבאים במגע עם הקרקע אותם כדאי לבדוק בעזרת גורם מוסמך (לחצו כאן לרשימת בודקים מוסמכים באישור המשרד להגנת הסביבה).
החדרים מעל פני הקרקע בטוחים יותר באופן כללי, למרות שגם הם עשויים להכיל כמות מסוימת של ראדון הנפלט מחומרי הבנייה.
הפתרון: הדרך הפשוטה ביותר להתגבר על סכנות הראדון היא אוורור נכון של הבית שמצמצם את סיכויי הצטברותו בחלל.
ישנם מספר צעדים שניתן לבצע על מנת לנטרל את הימצאות הראדון בבית. (כמובן שהרבה יותר זול ופשוט לבצע פעולות אלה בשלבי הבנייה ולא לאחר שהבית בנוי):
הנחת שכבת חצץ מתחת לבניין המאפשרת לגז לנוע בחופשיות מתחת לבית;
הנחת שכבת פלסטיק המונחת מעל שכבת החצץ ועוצרת את הגז מלחדור לרצפה;
איטום וסגירת הפתחים ברצפה באיטום נוסף;
התקנת צינור אוורור המנקז את הראדון שכלוא מתחת לרצפת הבית אל האוויר הפתוח מעל הבית (בעזרת וונטה).
3. פחמן חד חמצני (co)